זכויות וחובות בנוגע להפעלת מקומות העבודה

 

ביום 28.2.2026 הוכרז בכל רחבי הארץ מצב מיוחד בעורף לפי חוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א-1951. הכרזה זו היא עקרונית ומאפשרת לקבוע במסגרתה הגבלות וחובות שונות בעורף שמטרתן שמירה על ביטחונם של אזרחי המדינה, כגון הוראה על סגירת מוסדות חינוך ומקומות עבודה. ביום 28.2.2026 פרסם פיקוד העורף מסמך מדיניות התגוננות לאוכלוסייה שהינו בתוקף עד ליום 2.3.2026 בשעה 20:00. אנו נעדכן על כל שינוי או הארכה בעניין זה.

​

בהתאם למסמך המדיניות הנ"ל של פיקוד העורף אין לקיים פעילות במקומות עבודה, למעט משק חיוני. 

​​

מהם מקומות העבודה הכלולים תחת הקטגוריה של "משק חיוני"? 

 

ראשית, שר העבודה חתם על צו מכוח חוק שירות עבודה בשעת חירום המאפשר למפעלים המסווגים כמפעל חיוני/קיומי לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1967, לחייב עובדים חיוניים להגיע למקום העבודה. זאת, במינימום כוח האדם ההכרחי ורק במקומות בהם יש יכולת להגיע למרחב מוגן במסגרת זמן ההתראה הנדרש. 

 

שנית, בהתאם להנחיות משרד העבודה, ניתן לקיים פעילות גם במקומות עבודה שאינם בעלי אישור של מפעל חיוני/קיומי, שייחשבו אף הם כ"משק חיוני" כאשר קטגוריה זו כוללת (לפי לשון ההנחיה) את כלל גורמי הייצור, המשאבים, שירותים, מוצרים, חומרים, אספקה ופעולות החיוניים לקיום האוכלוסייה, למאמץ המלחמתי ולכלכלת המדינה. הגדרה זו כוללת לכל הפחות את שרשרת הערך לתעשייה ולמפעלים המסווגים כמפעל חיוני/קיומי. 

 

תשומת הלב כי בשונה מההנחיות שיצאו בעניין זה במבצע "עם כלביא", במסמך ההנחיות הנוכחי במבצע 'שאגת הארי', ענף ההייטק נכלל במפורש תחת הקטגוריה של משק חיוני.

 

מאחר וההגדרה האמורה של "משק חיוני" היא כללית ורחבה יחסית, לא נקבעו לגביה הנחיות ברורות, היא אינה מחייבת הגשת בקשה או דיווח כלשהם ולמעשה מדובר במעין "אכיפה עצמית". אנו ממליצים ללקוחותינו אשר סבורים כי הם נכללים תחת הקטגוריה של "משק חיוני", לנקוט במשנה זהירות בטרם קבלת ההחלטה על הפעלת מקום העבודה ואנו עומדים לרשותכם ליעוץ והכוונה בעניין זה. 

​

לרשימה מפורטת של הענפים לחצו כאן.

​

חשוב להדגיש כי מקומות עבודה המעוניינים להמשיך את פעילותם תחת המתווה האמור של "משק חיוני" מחוייבים לעמוד בהנחיות פיקוד העורף. כלומר, רק מקומות בהם יש יכולת הגעה למרחב מוגן תקני במסגרת זמן ההתראה הנדרש וכאשר מקום העבודה מופעל במינימום כוח האדם ההכרחי. 

 

בנוסף, נקבעו פעולות מחייבות במשק החיוני: (א) אמצעי התראה – כשמדובר בעובדים ניידים יש לוודא כי יישומון פיקוד העורף מותקן על הנייד ושירותי המיקום מופעלים. כשמדובר בעובדים נייחים מומלץ לוודא קיומה ותקינותה של מערכת כריזה במקום; (ב) מיגון מתאים – כשירות ואחזקה של המרחב המוגן, שילוט למרחב המוגן, וידוא ציוד אישי (לפי הצורך); (ג) מידע – יש להנגיש שירותים מקוונים במקומות שניתן לצמצם בהם התקהלות, יש להציב שילוט הנחיות בעת מצבי חירום, יש לתדרך ולתרגל עובדים להתנהגות נכונה בעת קבלת התרעה, יש ליתן הנחיות לשוהים בעת קבלת התרעה. 

 

נציין כי פתיחת מקום עבודה שאינו בגדר משק חיוני או לחילופין הפעלתו ללא תנאי המיגון הנדרשים, הינה עבירה.

 

מהי חובת תשלום שכר לעובד הנעדר מעבודתו עקב הנחיות פיקוד העורף?

 

לא חלה חובת תשלום שכר לעובד אשר נעדר מעבודתו עקב המצב הביטחוני והנחיות פיקוח העורף. חובת תשלום שכר כאמור תחול רק ככל ויחתם בעתיד הסכם קיבוצי אשר יסדיר את חובת תשלום השכר ובתנאים כפי שיקבעו בו. 

 

בעבר נחתמו הסכמים קיבוציים אשר הסדירו תשלום שכר לעובדים אשר נעדרו עקב אירועים ביטחוניים, בנסיבות מסויימות, לרבות היעדרות הורה עקב הצורך להישאר עם ילד עד גיל 14 בשל סגירת מוסדות חינוך. 

 

עם זאת, הסכמים אלה נחתמים על פי רוב חודשים לאחר תום האירועים הביטחוניים ומחילים את חובת תשלום השכר על המעסיקים, רק בדיעבד. בגין תשלום שכר כאמור זכאי המעסיק לפיצוי מהמדינה לפי תקנות מס רכוש וקרן פיצויים, אשר טעון קביעה פרטנית ע"י משרד האוצר ורשות המסים בהוראת שעה שטרם הוצאה.

 

נציין, כי הסכם מסוג זה לא נחתם לאחר מבצע "עם כלביא".

 

מעסיקים רשאים כמובן לשלם לעובדיהם שכר עבור היעדרות בשל הנחיות פיקוד העורף כבר עכשיו ולפני הסדרת הנושא בהסכם קיבוצי כאמור, ויתכן כי יהיו זכאים בעתיד לפיצוי מהמדינה עם הוצאת הוראת שעה כאמור לעיל, ככל שתצא.

 

הוצאת עובדים לחופשה שנתית / העסקה מהבית / חל"ת

 

כל עוד לא הוסדרה חובת תשלום שכר לעובדים הנעדרים עקב המצב בעורף, רשאי מעסיק אשר לא פתח את מקום העבודה בשל הנחיות פיקוד העורף, לחייב את עובדיו לנצל ימי חופשה שנתית. זאת, ככל ועומדת לזכותם יתרת חופשה ועד למקסימום של 7 ימים רצופים (קלנדריים). הוצאה לחופשה שנתית מצד המעסיק לתקופה של 7 ימים קלנדרים רצופים או יותר, מחייבת מתן הודעה מראש של 14 יום.

 

שימו לב כי המעסיק מחויב במתן הודעה מראש על החופשה ולא ניתן לעשות זאת בדיעבד לאחר שהעובדים נעדרו. 

 

נציין, כי ככל ותוסדר חובת תשלום שכר לעובדים שנעדרו עקב הנחיות פיקוד העורף כפי שצויין לעיל, יהיה על המעסיקים אשר הוציאו את עובדיהם לחופשה שנתית להמיר את תשלום דמי החופשה בתשלום שכר.

 

במקומות עבודה ותפקידים בהם ניתן לבצע את העבודה מרחוק, המעסיק רשאי להגיע להסדר עם העובדים כי ימשיכו לעבוד מהבית תוך תשלום שכרם המלא.

 

הוצאה לחופשה ללא תשלום היא אפשרית במצבים בהם ניכרת ירידה בתפוקה וברמת הפעילות בשל המצב הביטחוני, ובכפוף להסכמה עם העובד. לעיתים, כמו בעת מבצע עם כלביא, מוסדר בדיעבד מתווה חל"ת.

 

האם קיימת הגבלה על פיטורי עובדים?

 

חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, תשס"ו-2006 קובע כי לא ניתן לפטר עובד בשל היעדרותו מהעבודה עקב המצב הביטחוני בהתאם להוראות פיקוד העורף, או עקב הצורך להשגיח על ילדיו, שגילם עד גיל 14, בשל סגירת מוסדות חינוך בהתאם להוראות פיקוד העורף.

​

האם קיימת חובת הגעה לעבודה במפעל חיוני או מפעל למתן שירותים קיומיים?

​

עובדים במפעל חיוני או במפעל למתן שירותים קיומיים אשר הוצאו להם צווים על ידי משרד העבודה, נדרשים להתייצב לעבודה בשעת חירום. האמור גובר על זכותם של עובדים לילדים קטנים להיעדר במקרה של סגירת מוסדות חינוך. אי הגעה לעבודה בניגוד לצווים כאמור מהווה עבירה פלילית שדינה קנס מנהלי או מאסר. על העסקה של עובדים במפעל חיוני בהתאם לצו של שר העבודה לא חלות הוראות חוק עבודת נשים וחוק שעות עבודה ומנוחה.

 

ככל ולא הוצאו צווים, לא ניתן לחייב עובד להגיע לעבודה, וכל הוראות חוקי העבודה חלות אף אם מדובר במפעל שהוכר כמפעל חיוני.

 

מקום עבודה שאושר כמפעל כמפעל חיוני/קיומי מחזיק באישור רלוונטי ממשרד העבודה ובאחריותו לעדכן את כלל העובדים על כך שהמפעל מוגדר ככזה וכי יש לו אישור בתוקף. ניתן לבדוק האם מפעל אושר כמפעל למתן שירותים קיומיים או כמפעל חיוני במנוע החיפוש באתר אגף כח אדם לשעת חירום.